עבירה גוררת עבירה
מעולם לא קיבלתי כל כך הרבה תגובות נזעמות כמו על הפוסט האחרון, שעסק בלינץ' בהפטום זרהום ז"ל. עיקרן של התגובות הללו התמצה בזה שזרהום היה זר, ועוד כזה שנחשד כמחבל, ולכן מגיע לו. מגיע לו שנורה, מגיע לו שהוכה, ובכלל, אנחנו במלחמה ואין מה לעשות. גם כשהדיון התמקד בעניין הטעות בזיהוי התגובות היו זהות. כשתהיתי מה היו אומרים אותם מגיבים אם זה היה קורה ליהודי, נעניתי בשאננות: לנו זה לא יכול לקרות. למרבה הצער, אתמול בלילה זה קרה: יהודי שנחשד כמחבל נורה למוות על-ידי חיילים.
כן, זו הייתה טעות בזיהוי, אי הבנה, תקראו לזה איך שאתם רוצים: בלהט האירועים נהרג שמחה חודדטוב ז"ל, אדם חף מפשע, בדיוק כמו זרהום ז"ל. וכשאדם חף מפשע נהרג זו תמיד טרגדיה. אמנם אנשים חפים מפשע נהרגים מדי יום בפיגועים, בתאונות, ממחלות, ממעשי פשע וכן הלאה וכן הלאה. אולם מותו של חודדטוב ז"ל הוא לא מקרה מבודד, כמו אותם מקרים שהזכרתי, אלא קשור ישירות למותו של זרהום ז"ל בפיגוע בבאר-שבע.
שני המקרים קשורים זה לזה באופן ישיר, והמקרה מאתמול הוא השתלשלות האירועים הטבעית לאחר האירועים בפיגוע בבאר-שבע. אווירה ציבורית שמקלה ראש במותו בשוגג של אדם חף מפשע בגלל שהוא עובד זר, ובגלל שהוא נקלע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון, תקל ראש בהמשך גם במותו בשוגג של אדם שאולי לא הבין מה ששאלו אותו החיילים, או שסתם אולי לא היה יציב במיוחד, כפי שמציירות אותו חלק מהכתבות בעיתונות. בדיוק כמו שאמרו חז"לינו: עבירה גוררת עבירה. נוח לנו להרחיק את האירועים מאיתנו, כדי שנוכל להירגע עם המחשבה ש"לי זה לא יקרה". שלא כמו זרהום ז"ל, אנחנו לא אריתראים. שלא כמו חודדטוב ז"ל, אנחנו רגועים וגם מדברים עברית מצוין. אבל זה בהחלט עלול להיות השלב הבא, והקורבן הבא עלול להיות כל אחד מאיתנו.
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: בושה, 9/11 כחולבן, מחוץ לקופסה
