חיים בסרט

אז הרבה אנשים מפוחדים מבחירתו של טראמפ לנשיא ארצות-הברית, ודי מובן למה. המסרים שלו במהלך הקמפיין היו בעייתיים במקרה הטוב ומטרידים במקרה הפחות טוב ומינויים של אנשים בעלי מוניטין גזעני ו/או אנטישמי לצד פשעי שנאה של גזענים, שפתאום מרגישים שהם יכולים להרים ראש, בטח לא תורמים להרגעת הרוחות. טראמפ עצמו דווקא הקפיד לשדר מאז בחירתו מסרים מרגיעים בהרבה מאלו שליוו את הקמפיין שלו כך שהתמונה המצטיירת לגבי תקופת נשיאותו עדיין מטושטשת למדי.

מה שמפחיד אותי הרבה יותר מטראמפ זה התגובות האינפנטיליות – כן, אין ביטוי אחר – של הפוליטיקאים שלנו לבחירתו של הנשיא החדש. נראה שהפוליטיקאים שלנו בטוחים שלטראמפ אין מה לעשות חוץ מלהגשים את כל משאלותיהם הפוליטיות, כאילו שהוא נבחר לנשיאות מדינת ישראל (או לראשות ממשלה, במקרה שלנו). השר נפתלי בנט סבור שעם בחירתו של טראמפ "תם עידן המדינה הפלסטינית"; השרה איילת שקד החליטה שזו "הזדמנות לממשל האמריקני להעביר את שגרירות ארצות-הברית לירושלים" וסגנית השר חוטובלי מצטרפת לשקד ומעדכנת אותנו ואת העולם כי "ההתחלה הטובה היותר ליחסים עם הממשל החדש תהיה בקיום ההבטחה להעברת השגרירות האמריקנית לירושלים". עוד? בבקשה: ח"כ בצלאל סמוטריץ' בטוח שעם בחירתו של טראמפ "תם גם עידן ההקפאה הארוכה שאובמה כפה על ישראל"; ח"כ יהודה גליק מצפה לביקורו של טראמפ ביהודה ושומרון כדי שייווכח במו עיניו כי "ההתיישבות היא הדרך לשלום" וח"כ אורן חזן, מצדו, בטוח שטראמפ יגבה את ממשלת ישראל לכל אורך הדרך "ולא יכפה צעדים חד-צדדיים בלי לקבל תמורה".

כן, מה אני אגיד לכם, הדבר שהכי מעניין עכשיו את טראמפ זה מדינת ישראל והדבר הראשון שהוא יעשה – סליחה, עשרת הדברים הראשונים שהוא יעשה – מיד עם ראשית כהונתו זה להגשים את כל החלומות הרטובים של הפוליטיקאים הישראלים. ודאי ודאי. לא צריך להיות פרשן פוליטי כדי להבין שיש הבדל בין דיבורי קמפיין למציאות שלאחר הקמפיין, ושהדבר שעומד בראש מעייניו של נשיא ארצות-הברית הנבחר הוא האינטרסים של, ובכן, ארצות-הברית, עם כל הכבוד לבעלת בריתה הנצחית והנהדרת והכי יפה בעולם, ישראל. אבל מה שברור לכל מי שיש לו עיניים איכשהו לא ברור לפוליטיקאים שלנו, שבהצהרות המתיילדות שלהם חושפים בעיקר נאיביות מדאיגה וחוסר הבנה כללי של המציאות ושל איך העולם עובד. וזה, חברים, מדאיג אותי הרבה יותר מטראמפ.

פוסטים נוספים שיעניינו אותך:

הפוליטיקה של הפוליטיקאים, דמוקרטיה 2.0, ממשל אמין