עם ידידים כאלה

אז מירי רגב מזועזעת מזה שהארגנטינאים ביטלו את משחק הידידות מול ישראל. מה יש לאמור, באמת הפתעה גדולה. מה היא כבר עשתה, ערבבה פוליטיקה עם ספורט ואז נדהמה כשהצד השני עשה בדיוק את אותו דבר וגם ניצח? ובכן, כן. זה מה שקורה כשכופים את האג'נדה הפוליטית שלך על משחק ידידות כיפי, הכיף נעלם ומהר מאוד מסתבר שגם הידידות.

רגב עשתה רצף של טעויות שתוצאתן לא הייתה יכולה להיות אחרת. בתור התחלה, היא הלאימה אירוע שיזם איש עסקים פרטי (היזם דניאל בנעים) והפכה אותו לחלק מחגיגות ה-70 למדינת ישראל. אחר-כך היא גם החליטה שיהיה יותר טוב, לא ברור למה ולמי, אם המשחק, שמלכתחילה היה אמור להתקיים בחיפה, יעבור לירושלים. כלומר, אם שואלים אותה נתניהו החליט, אם כי למען ההגינות יש לציין שאם שואלים את נתניהו דווקא היא החליטה. כאילו לא די בזה, היא הפכה את האירוע לקרקס תקשורתי עצום כשהכריזה ש"זה יהיה ניצחון על ה-BDS" ושמסי מגיע לישראל "כדי לנשק את הכותל" וכאילו זה לא מספיק, בראיון שנתנה לגל"צ הגיבה לידיעה כי השחקנים הארגנטינאים מסרבים לפגוש פוליטיקאים ישראלים בהצהרה הכוחנית "עוד נראה מי ילחץ יד למי". ואז, כיאה לקרקס בכזה סדר גודל, הכול קרס ברעש סביב עצמו.

למרות טענותיה של רגב, האיומים שקיבלו שחקני נבחרת ארגנטינה והלחץ שהפעילו עליהם גורמים פרו-פלסטינאים הם לא הסיבה היחידה שהארגנטינאים ביטלו, ואפילו לא הסיבה העיקרית שהם ביטלו. מסי מקבל איומים מדאעש כבר די הרבה זמן, אולם עד עכשיו זה מעולם לא גרם לו לבטל משחק. הפלסטינאים מפעילים לחץ על ישראל בחזית הכדורגל מזה כמה שנים, אבל עד כה הנשק העיקרי שלהם היה דרישות להרחיק קבוצות כדורגל מההתנחלויות ממפעלי פיפא ואף את ישראל עצמה. עד עכשיו הם נחלו תבוסה בכל ניסיונותיהם אלו, מתוך ההבנה הכללית שיש להפריד בין פוליטיקה וספורט. את הניצחון הזה של ג'יבריל רג'וב, מי שמוביל את הקמפיין האנטי-ישראלי של הפלסטינים בכדורגל, הגישה לו מירי רגב על מגש כסף.

נכון שבמשחק כדורגל של נברת ארגנטינה מול נבחרת ישראל היינו כנראה מפסידים גם כן, אבל כאן כבר מדובר בתבוסה מוחצת. הניצחון הזה של הפלסטינים חורג מתחומי הספורט ועמוס משמעות מדינית, דווקא בגלל הפרסום הרב שהוא קיבל, כמו גם הגושפנקא שהעניק ביטול המשחק לכל תומכי החרם על ישראל בעולם. ההסברים שסיפקה רגב במסיבת העיתונאים שערכה השבוע (אם אפשר בכלל לקרוא ככה לאירוע בו עיתונאים לא מורשים לשאול את השרה שאלות) היו מביכים לא פחות מההתנהלות שלה, והשוואת ביטול המשחק לרצח של י"א חללי מינכן היא כבר הרבה יותר ממביכה וגובלת בביזיון. מירי רגב השקיעה את כל מאמציה בלקחת בעלות על משחק הידידות הזה ולהלאים אותו לצרכיה, אבל הכישלון, כרגיל במקרים אלו, יתום. אם יש לרגב שמץ אינטגריטי היא צריכה לקחת בעלות גם על הכישלון המהדהד הזה. את הקרדיט עליו כבר נתנו לה.

פוסטים נוספים שיעניינו אותך:

ממשכנים את היום בשביל מחר שלא יבוא, כל העם איתנו, הפתעת