בשביל כבוד צריך לעבוד

עצרת חב"ד בתל-אביב, שהתרחשה בשבוע שעבר בכיכר רבין, היא אחד מהאירועים היותר מרגיזים שהתרחשו כאן. רק מי שלא מחובר לכלום לא רואה את גודל העוולה ואת הפלישה של נורמות בעייתיות במקרה הטוב ומקוממות במקרה הפחות טוב למרחב הציבורי. לתוהים, הבעיה העיקרית כאן היא לא הנורמות של הציבור החרדי, שבוחר לקיים אירועים בהפרדה של גברים ונשים מתוקף אמונתו; זה עניין לדיון אחר. הבעיה היא שהם בוחרים לקיים אירועים בהפרדה של גברים ונשים במרחב ציבורי שלא שייך להם, אלא שייך לכולם.

תחשבו על זה רגע: עצרות וכנסים ואירועים שונים ומשונים בהפרדה מגדרית מתרחשים מדי יום בבני ברק ובביתר עלית ובעוד ריכוזים חרדיים, ואין פוצה פה ואין מצפצף. ולמה זה? כי כולם מבינים שבמרחבים הציבוריים הממוקמים בריכוזים אלו זכותם של האנשים המתגוררים בהם לנהוג כראות עיניהם. גם אם לנו זה מציק (וזה מציק), אנחנו מכבדים את זכותם לנהוג כך. הבעיה מתחילה כשהכבוד הזה לאורחותיו של ציבור מוגבל רק לכיוון אחד, ולא עובד בשני הכיוונים.

רק נסו לדמיין איזו סערה הייתה קמה אם חילוניים היו מבקשים לקיים כינוס מעורב כלשהו בריכוז חרדי. האם יעלה על הדעת שמישהו היה מעז לנהוג כך? ברור שלא. אז למה זה מובן מאליו שחרדים יכולים לערוך בלב המרחב הציבורי החילוני כינוס שנוגד את אורחות חייהם של המתגוררים שם באופן הכי עמוק שיכול להיות, והציבור החילוני אמור פשוט לקבל את זה בשקט? הציבור החילוני נזעק, ובצדק.

אין סימטריה בין יחסו של הציבור החילוני לזכותו של הציבור החרדי לנהוג בהתאם לאורחותיו במרחבים הציבוריים לבין יחסו של הציבור החרדי לזכותו של הציבור החילוני לעשות את אותו דבר בדיוק. וזה לא נוגע רק לקיום עצרות נפרדות, זה נוגע לכל פלישה של החרדיות למרחב הציבורי הלא-חרדי: אנחנו צריכים לכבד אותם אבל הם אף פעם לא צריכים לכבד אותנו. הם לא יכולים לסגת מאמונתם ולו סנטימטר לטובת אנשים אחרים ובכלל לטובת החילוניים, אבל הם מקבלים כמובן מאליו את זה שחילוניים צריכים לפנות עבורם את הדרך בכל מקרה של קונפליקט. מה שהחרדים לא מפנימים זה שגם לחילוניים יש עקרונות, ושיש גבול לכמה שאפשר לוותר. המחאה מול העצרת של חב"ד ציירה את קו פרשת המים בנושא: רוצים שנכבד אתכם ואת אורחות חייכם? תכבדו אותנו ואת אורחות חיינו, אחרת נהיה במלחמה תמידית. אין מה לעשות, בשביל כבוד צריך לעבוד.

פוסטים נוספים שיעניינו אותך:

ממשכנים את היום בשביל מחר שלא יבוא, לא רק בל"ג בעומר, מצעד האיוולת